לפני כמה זמן ישבה מולי מטופלת שאמרה לי:
"אני עושה הכל כדי להירגע… אבל החרדה רק גדלה."

ואז גילינו משהו חשוב:
כל פעם שהחרדה עלתה היא מיד ניסתה לברוח ממנה.
להימנע, לבדוק שוב, לבקש הרגעה, לדחות שיחות, לבטל דברים.

זה הרגיש כמו פתרון.
אבל בעצם

המוח שלה למד שהחרדה היא סכנה אמיתית.

וככה נוצר המעגל.

אחד הדברים הכי משמעותיים בטיפול הוא לא להילחם בתחושה הקשה הזאת של החרדה.

כל המנגנונים מופעלים קודם כדי לסלק את ההרגשה הנוראית של החרדה.

ומה שאנחנו עושים זה ללמוד להישאר איתה בלי לברוח.

זו נקודת שינוי אמיתית.

תחשבו רגע:

האם גם אתם "בורחים" מהחרדה?

אם זה נוגע בכם תענו לי במילה אחת:
"מזדהה"

באהבה

רעות

מוזמנים לעקוב ברשתות לעוד תכנים

ולהאזין לפודקאסט "ויתור סודיות"